לכל אדם יש דפוסי התנהגות, הדרך בה הוא מתנהג "זה אני". כאשר אדם עוצר ובוחן את תנהגותו הוא מרוצה מחלק מההרגלים שלו: אני נדיב, אכפתי, מסודר וכו' ופחות מרוצה מהרגלים אחרים: אני כועס מהר מאד, אני לוקח דברים יותר מידי ללב, קשה לי להתרכז וכו'.
כעת ההחלטה היא בידי האדם. האם אני מוכן לקחת אחריות על עצמי ולעשות את השינוי אותו אני רוצה?
או האם אמשיך את חיי כך ואשלים עם המצב שלי כמו שהוא או האם לא אשנה את מעשי אך אכעס על עצמי בגלל זאת?
מי שיבחר את האפשרות השנייה נכנס ל"ניוטרל" – ללא התקדמות. בחיים אין מצב של עמידה, אם אדם לא מתקדם אז הוא נסוג אחורה.
מי שיבחר את האפשרות השלישית גורם לעצמו תסביך. היא ירגיש נקיפות מצפון, דימוי עצמי שלילי, ביקורת עצמית וכו'. ייתכן שרגשות אלו גם יפגעו ביחסו לסביבה כדרך להגן על עצמו. במקום להאשים את עצמו בחוסר שינוי הוא ימצא תירוצים רבים מדוע כל הסביבה אשמה במקומו.
רק מי שיבחר באפשרות הראשונה של מודעות עצמית ואחריות לשינוי יכול להביא את עצמו למצב טוב יותר. אדם זה מחליט על המטרה אליו הוא שואף להגיע: להיות רגוע, להיות מאורגן, לחשוב לפני שהוא מדבר וכו'. עכשיו הוא אוסף את כוחותיו כדי להשיג את מטרתו.
בדרך זו יש לו חשיבה חיובית – אני מסוגל להשתנות
יש לו דימוי עצמי גבוה – אני אחראי על חיי ומוביל שינוי
ויש לו מטרה בחיים – אני אהיה בן אדם טוב יותר

לאחר שהאדם בחר לעשות את השינוי הוא צריך הרבה כוחות נפש כדי לעשות את השינוי. ייתכן שחלקים בתת המודע שלו יתנגדו לשינוי ויעירו הערות בסגנון: למה להשתנות, מה רע בי? אני חי בסדר גמור, חבל על הכוחות והמאמץ.
דו-שיח פנימי זה הוא מצוין בדרך לשינוי.

אם את או אתה החלטת לבחור בשינוי ובהתקדמות – כל הכבוד לכם! הכוונה תעזור לעשות את השינוי בו בחרתם. פניה לטיפול קינסיולוגי – מח אחד, הוא הפתרון. – טיפול שמגבה אותך במסע שלך אל הבחירה וההתקדמות העצמית.

בהצלחה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט