עירית התקשרה אלי וכבר מקולה בטלפון הבנתי שהמצב לא טוב. עירית לעולם לא הייתה אצלי בטיפול אך כבר תקופה ארוכה היא מכירה ושמעה על הטיפולים בקליניקה. היא אמרה לי שהיא במצב מאד קשה של חרדות ומחשבות קשות עד מחשבות אובדניות מתוך הסבל שהיא חשה. היא ביקשה להיפגש בהקדם האפשרי.
היא הגיעה בליווי בעלה, אישה נאה בת 46 אך נראתה כשבר כלי. היא סיפרה לי שכבר חודש היא חווה תקופה מאד קשה רגשית ולכאורה ללא סיבה. יש לה בעל תומך, ילדים אוהבים ופרנסה ב"ה. אך פתאום היא הרגישה שהמחשבות על המוות משתלטות עליה ומפחידות אותה. היא איבדה תאבון. נכנסה לחוסר שקט, ללא יכולת לישון ברצף. היא לא מסוגלת לבלוע ומרגישה תחושת חנק. עירית נפגשה עם פסיכיאטר וקיבלה תרופה שהיא הרגישה שלא הקלה עליה ולכן הוא נתן לה תרופה חילופית.
לאחר חודש של תחושת דכאון וחרדה במצב שעירית הרגישה שכבר אין מוצא – היא פנתה אלי. לפעמים אדם צריך ליפול עד לתהום כדי להחליט לעזור לעצמו ולפנות לעזרה מקצועית. בפגישה היא ישבה כפופה, עם מבט מפוחד ובכתה.
דיברנו על המחשבות הקשות ועל המחשבות האובדניות ושחררנו ב"ה את נקודת הפחד שבשורש התחושות הקשות שלה. בסוף הפגישה בת השעה – עירית נראתה אחרת לחלוטין. היא ישבה בצורה זקופה, היה לה חיוך אמיתי על הפנים וניצוץ של תקווה בעיניים. היא הרגישה את השינוי התודעתי והאנרגטי שנעשה בזמן הטיפול.
המשימה שהיא לקחה על עצמה הייתה לצאת מיד אחרי הטיפול עם בעלה היקר שחיכה לה לאורך כל המפגש, למסעדה שהם אוהבים וליהנות מהארוחה ומחיים.
שוחחתי אתה אחרי מספר ימים והיא אמרה: "עדינה יקרה שלי אני מרגישה ב"ה הרבה יותר טוב".

כתיבת תגובה

סגירת תפריט