בס"ד
משהו קטן לנפש – פרשת ניצבים התשע"ו, וראש השנה התשע"ז
שלום,
הגענו ב"ה אל השבת האחרונה של שנת התשע"ו. השבת נקרא את פרשת ניצבים וביום ראשון בערב נזכה בעז"ה להיכנס לשנה החדשה – ראש השנה. בפרשת ניצבים משה כורת ברית בין הקב"ה לעם ישראל לדורותיו: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל. י טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם–וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ: מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ. יא לְעָבְרְךָ, בִּבְרִית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ–וּבְאָלָתוֹ: אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם. יב לְמַעַן הָקִים-אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם, וְהוּא יִהְיֶה-לְּךָ לֵאלֹהִים–כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. יג וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם–אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה, הַזֹּאת. יד כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם". אומר האור החיים הקדוש: "עוד רמז באומרו אתם נצבים וגו' לפני ה' לפי שכל שהוא מרוחק מהקדושה קומתו נמוכה וראשו שפלה (ב"ר פי"ב ו'), לזה אמר כי להיות לפני ה' נצבו ונשאו ראשם."
התורה מלמדת שאדם אשר מחובר לתורה ולקב"ה – זוכה לזקיפות קומה. ישנו מצב מעניין – שאנשים חושבים שהם צריכים להשפיל את עצמם למען הקב"ה. זאת אומרת, לא לקחת אחריות כי "הכל בידי שמיים", לא לקחת קרדיט על הדברים הטובים שהם עושים, כי זו "מתנה מה'", לא להחזיק מעצמם – כי זו גאווה.
אך פה אנו רואים את ההיפך – הקב"ה רוצה שנהיה נציגיו בעולם הזה. ראש השנה הוא היום שבו ממליכים את הקב"ה על כל העולם! חיילים של מלך צריכים להיראות מכובדים, זקופים וראויים לתפקיד. גם אנו – עם ישראל אשר הננו חיל הכבוד של ה' "מלא כל הארץ כבודו". צריכים להרות מכובדים. יש עניין בזמן התפילה ללבוש בגדים מכובדים. בתפילת ראש השנה אנו אומרים: "ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם, יחד שבטי ישראל".
בראש השנה אנו צריכים לנצל את היום כדי להמליך את הקב"ה עלינו. לפתח רצון להתקרב אליו ולהיות כלי לקבל את כל השפע שהוא רוצה להעניק לכל אחד ואחת כדי שיוכלו לעבדו באהבה.
ומה איתנו?
יש השפעה ישירה של שפת הגוף על האדם. אדם אשר מסתובב שפוף, ידיים סגורות, קול חלש – מבטא חוסר יכולת, חולשה וחוסר אמונה בעצמו, לעומת זאת אדם אשר הולך בזקיפות קומה, מנהל את גופו בצורה משוחררת ומוזנת, עם קול ברור – משדר אמונה בעצמו, אהבה לעולם ורצון לבטא את הייחודיות שלו. חשוב שכל אחת תשים לב – מה היא משדרת בשפת הגוף שלה – במקומות מסוימים ומה השדר שיוצא מכך ולבחור את שפת הגוף הראויה – אפילו עם זה מלאכותי. המטרה כמובן צריכה כדי להוסיף טוב לעולם ולממש את הטוב שבתוכך.
פינת השאלה הקצרה:
אני כל הזמן מאוכזבת מעצמי. לא משנה מה אני כן עושה –אני תמיד מאוכזבת ממה שלא עשיתי.
תשובה:
זה קשה מאד לחיות בצורה שאין לך תחושת סיפוק והצלחה. אני מציעה לך לרשום כל יום דברים שהרגשת שלא עשית מספיק וכן רשימה של דברים שכן הספקת. כך יהיה לך מול העיניים רשימת כל הדברים שכן הספקת ותוכלי לעודד את עצמך וכן להוסיף כל יום לרשימת הדברים שהספקת.
בהצלחה רבה,
שנה טובה ושבת שלום,
עדינה
– אפשר להעביר בשמחה הלאה
– ניתן לפנות להזמנת טיפול אישי, הרצאה או סדנא בתאום אישי