שלום,

פרשת השבוע – פרשת קדשים עוסקת בעיקר במצוות בין אדם לחברו. התנהגויות נכונות על מנת שתהיה לנו חברה מתוקנת. הקב"ה מכנה את עם ישראל: "קדושים תהיו כי קדוש אני" (ויקרא י"ט / ב'). הקב"ה מצפה מעם ישראל להגיע לדרגת קדושה. איך עם ישראל יעשה זאת? לא באמצעות פרישות מהחברה אלא להיפך באמצעות חיים מתוקנים בתוך החברה האנושית.

אחת מהדוגמאות היא המצווה: "לא תקלל חרש ולפני עוור לא תתן מכשול ויראת מאלוקיך אני ה" (ויקרא, י"ט / י"ד). יש משהו תמוה בפסוק. הרי וודאי שלא יפה לקלל – אך מה הבעיה בלקלל חרש? הרי הוא גם כך לא שומע? אלא יש כאן לימוד לאדם המקלל.

אביא חלק מדברי ספר החינוך:

• "..אף על פי שאין בנו כח לדעת באי זה ענין תנוח הקללה במקלל ואי זה כח בדבור להביאה עליו, ידענו דרך כלל מכל בני העולם שחוששין לקללות, בין ישראל בין שאר האמות, ויאמרו שקללת בני אדם גם קללת הדיוט תעשה רשם במקלל ותדביק בו המארה והצער". – אנשים חוששים באופן כללי מקללות ולכן גם אם האדם השני לא שמע את הקללה – עדיין הוא נפגע מכך – וזה מעשה אסור .

ואחר דעתנו דבר זה מפי הבריות נאמר כי משרשי המצוה, שמנענו השם מהזיק בפינו לזולתנו כמו שמנענו מהזיק להם במעשה, וכעין ענין זה אמרו זכרונם לברכה (מו"ק יח א)ברית כרותה לשפתים. כלומר, שיש כח בדברי פי אדם. 

• ואפשר לנו לומר, לפי עניות דעתנו, כי בהיות הנפש המדברת שבאדם חלק עליוני, וכמו שכתוב(בראשית ב ז) ויפח באפיו נשמת חיים. ותרגם לרוח ממללא, נתן בה כח רב לפעל אפילו במה שהוא חוץ ממנה, ועל כן ידענו ונראה תמיד כי לפי חשיבות נפש האדם ודבקותה בעליונים כנפש הצדיקים והחסידים ימהרו דבריהם לפעל בכל מה שידברו עליו, וזה דבר ידוע ומפרסם בין יודעי דעת ומביני מדע. – יש כוח מאד חזק לדיבור, ללא קשר אם האדם השני שומע או לא, ולכן יש להיזהר מאד לא להוציא מילים שליליות מהפה.
• ואפשר לומר עוד, כי העניין להשבית ריב בין בני אדם ולהיות ביניהם שלום, כי עוף השמים יוליך את הקול, ואולי יבואו דברי המקלל באזני מי שקלל. – ייתכן שהאדם שקולל יגלה שהאדם הזה קילל אותו וכך תתפתח מריבה ביניהם.

 

• והרמב"ם זכרונו לברכה אמר(בסהמ"צ ל"ת שי"ז) בטעם מצווה זו כדי שלא יניע נפש המקלל אל הנקמה ולא ירגילנה לכעס. ועוד האריך בענין בספרו. ונראה לי מדבריו, שלא יראה הוא בדעתו נזק אל המקלל בקללה, אלא שתרחיק התורה העניין מצד המקלל, שלא ירגיל נפשו אל הנקמה וכעס ואל פחיתות המידות.  – כל מעשה שלילי שאנו עושים משאיר חותם בנפש. לכן גם אדם מרגיש שהכי צודק כרגע הוא לקלל את השני ולהעמיד אותו במקום – עליו לזכור שהוא קודם כל פוגע שעצמו ומשחית את נפשו הוא.

ומה איתנו?

אנו רואים שממצווה אחת "קטנה" – ניתן ללמוד כל-כך הרבה מוסר ומידות טובות עבור עצמינו. גם כאשר אנו מרגישים צורך להגיד משהו שלילי לשני או לעצמינו – כדאי לחשוב טוב לפני שאומרים זאת. הקב"ה רוצה שהאטמוספרה שלנו תהיה מלאה במילים חיוביות שמקרינות אנרגיה חיובית על כולנו ולא להיפך.

בהצלחה רבה,

שבת שלום וחודש טוב

עדינה

 

– אפשר להעביר בשמחה הלאה

– ניתן לפנות להזמנת טיפול אישי, הרצאה או סדנא בתאום אישי