שלום,
נאמר בהגדה: "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". ויש אומרים: "חייב אדם להראות את עצמו". מכאן התפתחו מנהגים שונים שעניינם להמחיש את יציאת מצרים בליל הסדר עצמו.
נשאלת השאלה: מדוע חשוב עד כדי כך להמחיש את יציאת מצרים? האם לא מספיק "והגדת לבנך"? רק לספר את הסיפור. הוראה זו היא ייחודית לחג הפסח. אין עניין אחר שצריך להמחיש אותו לפי ההלכה היהודית.
מכאן אנו רואים את כוחו הרב של הדמיון. אם נשב בבתינו היום ונדבר באופן מופשט על יציאת מצרים – הדברים יעברו ליד האוזן אך לא יחרטו בלב. עניין יציאת מצרים הוא כל-כך מהותי שישנה
הוראה לכולם: "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". כל אחד צריך להרגיש באופן אישי שהוא יצא משעבוד מצרים. הדרך לעשות זאת היא באמצעות המחשה דמיונית או דמיון המציאות כאילו אנחנו ממש שם בפירמידות של מצרים ועכשיו זכינו לגאולה.
הדגש על המחשת יציאת מצרים הוא מפני שכך נהיינו לעם וקיבלנו עלינו עול מלכות שמיים. ללא יציאת מצריים היינו נשארים כמשפחה פרטית בארץ מצרים ולא זוכם להפוך "לממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות י"ט / ו').
יהי רצון שנזכה לחוש את תחושת הגאולה הפרטית והכללית ונזכה לגאולה שלמה במהרה.
חג שמח ושבת שלום,
עדינה
